צור הדסה

בית המשפט המחוזי בירושלים

[16.11.2005]

המקום ותושביו

צור הדסה הינו ישוב במובנים של שלטון מקומי מחדל של ממשלת ישראל שר הפנים ,ראש הממשלה והאחראים שיתנו את הדין במחדל ארוך ומתמשך הנושא נמצא אצל משרד מבקר המדינה זה מספר שנים על שולחנו ומותו של לוטן בר שדה מצור הדסה הוא בוחן הנזקים והתשלום על כך ינתן על ידי הנהגות בכל הרבדים שמונעים את הצריך להעשות בסדר גודל של ישוב שמנוהל בצורה איומה של ידי ועד מתנדב ועליו מונחים האסונות - אבל האחריות האמיתית היא בידי כל גופי הממשל מהגבוהה עד הקטן שנור באחריות זו.
האם רק בתי משפט יקבעו אתה מיליונים שיפלו על ראשי ההנהגה או שיסיקון כל הרבדים הללו פן יהיה מאוחר מדי לרדת מדרך הרוע ולהעביר לצור הדסה את השלטון לנהל את חייהם ולקחת אחריות על חייהם.
כמה ארנונה אפשר לקחת בתמורה למותו של לוטו בר שדה האם התביעות הכספיות כנגד מספר אנשים קטן יהיה שווה את הפשע הנוראי שנעשה כבר?

הר - אדר - ישוב המונה 3100 תושבים - מועצה מקומית
צור הדסה - ישוב המונה 5100 תושבים - ועד מקומי.

כתובת: מועצה מקומית, הר אדר, 90836

טלפון: 02-5344710 02-5344710

טלפון מוקד: 02-5702106 02-5702106 (24 שעות).

פקס: 5700127 02

כתובת אתר הישוב: www.har-adar.muni.il

מכתבים לאתר: haradar@har-adar,muni,il

--------------------------------------------------------------------------------

אופי הישוב: קהילתי.

משמעות השם: קירבה פונטית ל "גבעת הרדאר".

שנת הקמת היישוב: 1986 (תחילת האיכלוס: יוני. 1986).

טקס היסוד הרשמי: 1.ליוני. 1987

שנת כינון המועצה: 1995

מיקום: 13 ק"מ צפונית מערבית לירושלים, על גבול הקו הירוק.

שטח: 1400 דונם.

ישובים סמוכים ממערב: קיבוץ מעלה החמישה, קיבוץ קרית ענבים, אבו- גוש, נטף.

ישובים סמוכים ממזרח: הכפרים קטנה, קוביבה, בידו ובית סוריך.

שטח שיפוט: 1,376 דונם.

גובה בשיא היישוב:
888 מטר מעל פני הים.

מספר תושבים:
3100 תושבים [2008]

מספר בתים מאוכלסים:
713

אוכלוסיה עתידית:
כ- 1100 בתים מאוכלסים,
5000-6000 תושבים.

אופי האוכלוסיה:
מבוססת. 90% משפחות
חילוניות, 10% משפחות דתיות/שומרות-מסורת.

אופי הבניה: בתים חד/דו-משפחתיים צמודי קרקע, אשר הוקמו בשיטת "בנה ביתך".

ראש המועצה: אבירם כהן.

סגן ראש המועצה: פרופ' ערן רבני

חברי המועצה: עופר כהנא, יהודה פורת, דורון נהרי, ענת כנפו, זאב מחנאי, ישראל לקס, כוכי לוי

כב' השופט יוסף שפירא

בשם התובעים 1 - עו"ד קורניצר

בשם התובעים 2 - עו"ד אמיר זוהר

פסקי דין המאוזכרים במסמך זה: בג"צ 265/77, בבג"צ 753/87, בע"ש (יח') 5385/99, רע"א 483/88

פסק דין

לפני תביעה של משתכנים בשכונת ה-100 בצור הדסה, ושל הוועד המקומי, למתן פסק-דין הצהרתי לפיו המפרטים, לרבות סעיפי התקציב המאושר שבתכנית 520 ה', לפיה הוקם הפרויקט, הם המחייבים את הצדדים, וכן למתן צו עשה.

הרקע לקשר בין הצדדים

1. שכונת צור הדסה נמצאת על מקרקעין בבעלות הקרן הקיימת לישראל ורשות הפיתוח בניהולו של מינהל מקרקעי ישראל (להלן: המינהל או נתבע 2).

במהלך שנות ה-90 נהג המינהל להתקשר עם חברות בת של מועצות או רשויות מקומיות, שתפקידן היה לתכנן ולפתח את המקרקעין שבבעלות המינהל. הרציונל מאחורי התקשרויות אלה היה, כי המועצה או רשות מקומית מעוניינת לפתח את שטחה לרווחת התושבים על פי צרכי האזור, והיא בעלת האינטרס והיכולת המיידית להביא לפיתוח תחומי אחריותה. מטעם זה, קיים הגיון רב בהפקדת התכנון והפיתוח בידי מי אשר בתחומו נמצאים המקרקעין בניהול המינהל.

2. החברה לפיתוח מרכזים כפריים ותעשייתיים מטה יהודה בע"מ (להלן: נתבעת 1 או החברה המפתחת או החל"פ), שהינה חברה בבעלות המועצה האזורית מטה יהודה (להלן: המועצה או נתבעת 3), נבחרה על ידי המועצה לצורך ביצוע התכנון והפיתוח בפרויקט נשוא התביעה.

המועצה פנתה למינהל בבקשה ליתן הרשאה לחברה המפתחת שבבעלותה, לבצע באמצעותה את התכנון והפיתוח הציבורי של המקרקעין.

בשנת 1992 התקשר המינהל עם החברה המפתחת בהסכם הרשאה לתכנון המקרקעין לצורך פיתוחם ושיווקם למטרת בנייה עצמית למגורים.

מועצה אזורית מטה יהודה תשיב כספים שגבתה כהיטל ביוב
התושבים והוועד פנו, באמצעות עו"ד גילעד רוגל לבג"ץ, אשר הורה לאפשר לתושבים לפנות לוועדת הערר על-פי חוק הרשויות המקומיות, על אף העובדה שהמועד להגשת הערר חלף
ועדת הערר המחוזית, בראשות שופט השלום שמעון פיינברג, החליטה לחייב את המועצה האיזורית מטה יהודה להחזיר למאות מתושבי צור הדסה כספים שגבתה כהיטל ביוב, בסכומים הנעים בין 2,500 ל-3,000 שקל. על-פי הערכות, הסכום הכולל אותו תצטרך המועצה להחזיר לתושבים, יסתכם ביותר מ-2 מיליון שקל.
הפרשה החלה ב-1998, כשהמועצה שלחה הודעות תשלום לכמה מאות מתושבי צור הדסה, עבור מתקן ביוב זמני שהוקם שלוש וחצי שנים קודם לכן, אשר נועד לשרת שכונות חדשות. התושבים טענו, באמצעות הוועד המקומי, כי דרישת התשלום איננה חוקית, וסירבו לשלם את ההיטל, דבר שגרר פעילות אכיפה של המועצה באמצעות ההוצאה לפועל.

התושבים והוועד פנו, באמצעות עו"ד גילעד רוגל לבג"ץ, אשר הורה לאפשר לתושבים לפנות לוועדת הערר על-פי חוק הרשויות המקומיות, על אף העובדה שהמועד להגשת הערר חלף. בערר טען רוגל, כי הטלה רטרואקטיבית נעדרת הסמכה בחוק, וכי הודעת הדרישה של המועצה נגועה בפגמים מהותיים, כמו היעדר החלטה של המועצה האיזורית על התקנת מתקן ביוב, היעדר הודעה לבעלי הנכסים, והיעדר מידע מספק לגבי מהות התשלום ומהו הבסיס לחישוב סכום ההיטל.

פיינברג ציין, כי בא-כוח המועצה הודה, כי אין בידיו נתונים של העלויות אותן נועד ההיטל לכסות. ועדת הערר הסתמכה והפנתה בהחלטה זו להחלטה קודמת שלה, שהתייחסה למושב שורש, בה נאמר, כי גובה היטל הביוב נקבע באופן שרירותי מבלי שבידי המשיבים נתונים ביחס לעלויות שנועד ההיטל לכסות.

עוד נכתב, כי "אל לה לרשות מקומית לשלוח את ידה הארוכה לכיסו של אזרח סתם כך, תוך שימוש באמצעי לחץ שלטוניים. בוודאי ובוודאי שאסור לה לעשות כן ללא שקיפות מינימלית, קל וחומר ללא תשתיות ענייניות רלבנטיות".

באדיבות עיתון גלובס

הבא >

בעקבות המחלוקות שהתעוררו בצור הדסה, החליט שר הפנים בשנת 2000 למנות ועדת חקירה לעניין גבולות צור הדסה (להלן - הוועדה) במטרה לבדוק אפשרות להמליץ על הקמת מועצה מקומית עצמאית בתחום צור הדסה ולהחליט על גבולותיה. הוועדה קיימה מספר דיונים, אך לא הגישה דוח סופי.

סוגיית הקמת מועצה מקומית נפרדת לצור הדסה הועלתה גם בישיבות ובדיונים בכנסת, במשרד הפנים ובמועצה האזורית בשנת 2002. בדיון שהתקיים בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת באוגוסט 2002, ציינו נציגי צור הדסה, כי ההתייחסות לצורכי הציבור של היישוב היא כאל צורכי ציבור של יישוב כפרי, בשעה שצורכי הציבור שלהם עירוניים מובהקים. הם טענו, כי מבחינת אופייה ומהותה המועצה האזורית זרה לרוח היישוב. ראש המועצה האזורית טען באותה ישיבה, כי "צור הדסה הוא יישוב עירוני בלי שום תפיסה לגבי תפקידה של מועצה אזורית ... לנו [למועצה] יש בעיה אובייקטיבית לטפל ביישוב בגודל של צור הדסה". ועדת הפנים של הכנסת המליצה, כי בנסיבות אלו יקים שר הפנים לאלתר ועדה להקמת רשות מקומית בצור הדסה.

בתיקון לפקודת המועצות המקומיות [נוסח חדש] (להלן - הפקודה) משנת 2003[36] הוגדל מספר התושבים המזערי במועצות המקומיות. לפני התיקון קבעה הפקודה, כי שר הפנים לא יכריז בצו כי כפר פלוני או קבוצת כפרים פלונית או אזור פלוני יתנהלו על ידי מועצה מקומית אלא אם כן מספר התושבים בו גדול מ-5,000, ואילו בתיקון הוגדל המספר המזערי של 5,000 ל-10,000 תושבים, ואולם בנסיבות מיוחדות שיפורטו רשאי השר להכריז כאמור גם אם מספר התושבים אינו גדול מ-10,000, ובלבד שהוא גדול מ-5,000. על פי דברי ההסבר להצעת התיקון, הגדלת מספר התושבים המזערי נועדה להגדיל את החוסן הכלכלי של המועצות המקומיות תוך שימת דגש על יתרונות הגודל.

הממונה על המחוז הסביר למשרד מבקר המדינה באפריל 2004, כי צור הדסה מנוהל בידי ועד מקומי במועצה האזורית מטה יהודה, אך למעשה מדובר ביישוב בעל אופי עירוני פרברי עם תכניות מתאר מאושרות לבנייה עירונית של יותר מ-5,000 יחידות דיור עבור אוכלוסייה שתמנה 20,000-25,000 תושבים. הוא ציין, כי "בנסיבות אלו עמדת המחוז הייתה כי אין להמתין עד אכלוס היישוב באוכלוסייה שלמעלה מ-5,000 או 10,000 תושבים בהתאם למדיניות המשרד אלא לראותו כחריג ראוי".

ניתוח אורבני של ישוב

סטודנטים שימו לב: ההליך הוא הליך פרוגרסיבי משוכלל במספר גורמים מאיצים או מעכבים.

כאן נתאר את ההתפתחות של הישוב הבודד והקטן המסונף אל רשות מאמצת ועד להולדת עצמאותו של הישוב הגדול

צור הדסה מישוב קטן של 37 משפחות ופחות לישוב עומד על רגליו
של 5000 נפש ומעלה.
זוהי הכותרת שמלווה כל ישוב בהתפתחותו כתינוק הזוחל ומתחיל את צעדיו עד לשיר המופלא של אריק אינשטיין "עוף גוזל"
זוה שאלה של זמן.
באם נתבונן על ההתפתחות של ישובים ממעמד מספר בתים ועד היותם עצמאיים נבחין במספר גורמים.
גורם של גודל :

הר אדר קטנה מצור הדסה והגיעה לגודל של ישוב עצמאי.
אבו גוש קטנה מצור הדסה והפכה לישוב עצמאי
שוהם ישוב שהחל כחלק מלודים והפך מהר מאוד לישוב עצמאי
ואפשר למנות מאות ישובים בחלקי הארץ שהתפתחו בהתפתחות הזו .

ישראלית נפצעה כתוצאה מידוי אבנים סמוך לבית לחם
מאת: יהושע בריינר, מערכת וואלה! חדשות
יום חמישי, 29 באוקטובר 2009, 19:47
אזרחית ישראלית נפצעה הערב (חמישי) באורח קל מאבנים שיודו לעברה מכיוון הכפר חוסאן הסמוך לבית לחם. האזרחית פונתה לבית החולים הדסה עין כרם, נזק נגרם לרכבה. כוחות של צה"ל סורקים כעת את האזור על מנת לאתר את מיידי האבנים.
צור הדסה הופכת אט אט מישוב המנוהל על ידי ועד מתנדבים לישוב בעל אופי אורבני הדורש הקמת מועצה מקומית צור הדסה
אישור הסנסן לתוספת ראשונה של 2500 יחידות מגורים אושר לצער או לשמחת היזמים שהינה תוספת של 10,000 תושבים .
סך התושבים בשנת 2015 יעמוד על 15,000 תושבים כיום הישוב מונה 5000 תושבים.
לכן צור הדסה צריכה להערך להקמת מועצה מקומית כי בסדר גודל שכזה יתחילו תביעות בסדרי גודל של עשרות מיליונים על נזקים שיגמרו לתושבים בגין אי יכולת תפקודית של מנגנון מתנדבים קטן לתחק בעיות אורבניות כבדות.
זה כנראה יתחיל בתאונות דרכים גובות חיי אדם שסך התביעות בהם יעמוד בסדר גודל של 25,000,000 כנגד הגופים המקומיים.
במקביל קריסת תשתיות ישנות יגרמו נזק תביעה של 12,000,000 שקל מוערך על פי גיל התשתיות הקיימות.
למועצה לא יהיה רנטבלילי להחזיק את צור הדסה ומוטב לכולם להערך לפינוי שליטה של המועצה על הישוב שעה אחת קודם.
מבחינת התפתחות לחצים אורבניים של מתן פתרונות תקציביים אין למועצה תקציב כה גדול ומבחינת החוק ישוב של 10,000 תושבים רשאי לפנות אל משרד הפנים ולהכריז הקמת מועצה מקומית.
כמובן יקח את הזמן של המאבקים כמו תשלומי פיתוח שהמועצה חייבת לצור הדסה בשכונת ה100 ועוד תקציבים הנמצאים בבדיקות.