התפיסה החינוכית

מחינוך של לוחמים בצבא לחינוך של נוער בתיכון וחינוך מבוגרים למדתי שהמחנה המשותף לכולם - הדוגמא האישית ותפיסה חינוכית בתפיסה יוצרת ומענינת.
התפיסה החינוכית של לאפשר לאדם לקבל מידע הטרוגני ורחב ולפתוח דפוסי חשיבה כמה שיותר רחבים ומפרים.
החינוך של לוחם אמיץ איננו טמון בלמידת שיטות לחימה בלבד או הצגת הרכבת מטעני נפץ
אלא בפיתוח הכושר הפיזי שלו ובעיקר החדרת הסיבה למה הוא נלחם
הוא מגן על ביתו ועל חברתו בעורף או בחזית,הוא יוצא לשליחות בעבור "האני מאמין שלו".
פיתוח הנפש והפיותיות שלו יפתחו בו את הרגישות הנפשית במקביל לפיתוח עוצמות צבאיות.
בלימוד הנוער הערכים האיכותיים הם אלו שקובעים את עוצמות הערך הלימודי פיזי.
תלמיד ללא חזון שלו עצמו יאבד את ערכי הלימוד הדידקטיים אקדמיים.
מורה טוב הוא זה שיקבע את צורת המחשבה של תלמידו ויאפשר לו עצמאות לימודית.
אי אפשר ללמד מתמטיקה ללא ערך משמעות המתמטיקה לאפליקציות החיים.
זה לא מספיק שנלמד ללא סיבת הלימוד.
עדיף לא ללמד כאשר אין המטרה והדרך לשם.

מטרה - דרך - לימוד.

הלימוד יהיה בסוף כאשר יש דרך חהגיע אל המטרה.

המטרה תהיה = אני רוצה להיות רופא
או המטרה תהיה = אני רוצה להיות טייס קרב
או המטרה תהיה = צייר או פסל או שניהם.

כאשר קבע התלמיד את המטרה כדבר ברור לו יש לאפשר לו לחפש את הדרך אל הלימוד כדי להגיע אל המטרה הזו ואז הדרך תהיה קלה וברורה ונדע את המכשולים בה ונצפה בהם כדי לעקוף אותם.