תעצומות הנפש - של חודש אוגוסט 73

תעצומות הנפש של ....

היא התחתנב בימי קיץ של שנות ה70
פרצה מלחמת יום כיפור - מלחמה שהתחילה לפני אך חדרה לתודעת הממשלה ביום כיפור.
היינו נערים שזה התבגרו וראינו את פרוץ הקרבות על מסכי הטלויזיה בטיולים ובלימודים במקומות פסטורלים של ירק וחלןם.
לא על המלחמה רציתי לדבר אלא על מה שקרה אחריה.
זה יהיה משונה ומאוד מוזר על מה אתמקד.
אבל בחרתי להתמקד באותה נערה אשה שהתחתנה בחודש של אוגוסט 1973 טעמה את חתונת נעוריה ואיבדה את בעלה השריונר בחולות מצרים.
על אותה נערה - אשה שרק חודשיים הספיקה להיות אשת איש על אותה נערה בחיוכי אושר של חודשיים בלבד הפכה לאלמנת השכול של אלפי לוחמים שנפלו.
אין לי מושג איך היא נתקעה לי בראש - לא יודע מכל הפרא והזועה דוקא היא שנחרטה די עמוק בתוככי עולמות אלו.
היא מייד המשיכה בדרכה היא מייד נרשמה ללימודים היא נעמדה בגב ישר ולא ראיתה את אובדנה על פניה.
איך אפשר שאלתי מהיכן התעצומות הללו - איך יתכן.
אבל שנה עברה ושנה הגיעה והיא בשלה ממשיכה את לימודיה סופגת את יגונה בתוכה .
לא הבנתי תחילה את הענין רק לחר שנים חדרה היא אל תוכי - בתעצומות הנפש של חודש אוגוסט 1973.
הצלחתי לקרוא קצת ממחשבותיה ,קצת מחלומותיה ,קצת משקט דיבורה.
הבנתי קצת מהכל ומהכל לא הבנתי דבר.
כי אי אפשר להבין כי אי אפשר לעכל - אבל הבסתי את כוחה האדיר של נערה - אשה של חודש אוגוזט 73.
היא המשיכה בחייה הקימה משפחה חדשה נולד לה ילד וראיתיה גדלה עם השנים וראיתי תעצומות של ברזל חזק וקשה.
ראיתי דרכה את אשר לא ראיתי כלל.
ראיתי במבטיה את עוצמות הנפש של האיתן שבצוקים.
מדי פעם החלפתי מילה אולי בסך הכל 40 מילים נאמרו ואולי פחות מאז כימה - אך כל אות וכל הברה שוה לאלפי משפטים שלא יאמרו עוד.