מערכת החינוך

מערכת החינוך





2.10.2009

החינוך בראי החיים:

החיים מלמדים אותנו שאנו צריכים לשרוד את הארועים לבד,או יחד או בשילוב בינהם.
בית הספר איננו מכין את התלמיד לשרוד לבד.
כי המורים עצמם לא למדו לשרוד לבד.
המורה בבית הספר - לעיטים קרובות יודע להחליף גלגל ברכבו הפרטי.
המורה בבית הספר לעיטים יודע להחזיק פטיש ולתקן את הכסא שרגלו זזה מעט.
המורה בבית הספר לא יודע אפילו את חשיבות ההשרדות הבסיסית.
למה? - כי המערכת כולה מנוונת ורדומה.
המערכת החינוכית נמצאת באופוריה של חזונות על גדולים ורחוקים.
היא מתעסקת בתאוריות ההגשמה החלומית.
שר החינוך סער - קום והתעורר כבר ישנת מספיק.
החדר למערכת החינוך את שעורי המלאכה,את שעורי התפירה לבנות,החדר את החקלאות הבסיסית של הכנת מזון ומרק צח
ואחר כך תתפנה לחלומות העל הבלתי ניתנים להשגה.
המרדף אחר תוצאות בגרות לשם מה הוא נחוץ?
מי צריך ציונים לשם מספרם הגבוהה.
מי צריך את כל זאות להתפאר בתאוריה של כלום.
אדון סער השל נעליך מרגלך והתערב באדמה רכה וריחנית.
למד את מוריך לתקוע יתד בקרקע ולקשור קשר מוט כפול.
למד אותם את הערך הבסיסי של החיים שהינו הפרט ויכולתו לסדר את עצמו במרחב החיים.
אז תקבל מחנכים שהולכים לפני המחנה.
מה יש לך עכשיו קובץ של אנשי חינוך ללא בסיס על האדמה.





16.9.2009 יום שלישי.


גירעונות האוניברסיטאות מגיעים ליותר מ-17 מיליארד שקל"
כך טוען אהרון הלינגר, בכיר במשרד מבקר המדינה בדיון מיוחד שהתקיים היום בוועדת ביקורת המדינה ; הממונה על השכר באוצר: "בשבועות האחרונים חלה התקדמות ובין היתר היה מפגש בראשות שר האוצר עם כל ראשי האוניברסיטאות"

"נמצאו דיווחים לקויים וכוזבים מטעם האוניברסיטאות לרבות הגירעונות. לפי המאזנים שהוצגו, לאוניברסיטאות גירעון של כ-1.5 מיליארד שקל למרות שלפי ביקורת שלנו (מבקר המדינה) הגירעונות מגיעים ליותר מ-17 מיליארד שקל". כך אמר אהרון הלינגר, בכיר במשרד מבקר המדינה בדיון מיוחד שהתקיים היום בוועדת ביקורת המדינה, בראשות ח''כ יואל חסון מקדימה, בנושא חריגות השכר באוניברסיטאות.
מוקדם יותר חזר מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, על חלקים מהדו''ח החמור שכתב לפני שנה באותו נושא. במשך כחצי שעה הציגו אנשי מבקר המדינה את שלל החריגות שנמצאו תוך הטחת ביקרות קשה ויותר על האוניברסיטאות. עוד נאמר בדיון מטעם משרד מבקר המדינה, כי האוניברסיטאות "עשו הכול כדי לסכל כל ניסיון של הממונה על השכר באוצר לפקח על השכר. ות''ת (הוועדה לתכנון ותקצוב) גם קיבלה ביקורת קשה. הפיקוח של הות''ת אינו מספיק והיא נכשלה בתפקידה למנוע גירעונות באוניברסיטאות".
הממונה על השכר באוצר, אילן לוין, הוסיף כי "בשבועות האחרונים חלה התקדמות ובין היתר היה מפגש בראשות שר האוצר עם כל ראשי האוניברסיטאות. הובהר שם כי השר לא יתן לגיטימציה להמשך חריגות שכר. בתחושה שלנו אכן יש רוחות חדשות שנושבות. אך למרות התחושות החיוביות לא מספקיות ונדרשת התקדמות של ממש".
לוין ציין כי כמה אוניברסיטאות כבר החלו להעביר את המידע, לרבות הסכמי שכר ותלושי משכרות. "אף אחד לא רוצה להיות מפוקח על ידי הממונה על שכר. הבנתי מכל הגופים המפוקחים שניתן לסגור את האגף", אמר לוין בצחוק. עוד ציין לוין כי עדיין ישנן אוניברסיטאות שלא מכירות את סמכות הממונה. מוקדם יותר הוציאו הות''ת, הממונה על השכר וור''ה (ועד ראשי האוניברסיטאות) הודעה משותפת לפיה סוכם על "שקיפות מלאה", העברת כלל הנתונים לאוניברסיטאות והקמת צוותים משותפים לטיפול מיידי "בהסדרת חריגות השכר". קרי, לראשונה מכירים באוניברסיטאות כי ישנן חריגות שכר, דבר שעד כה לא ממש קרה.
"התחושה שלנו היא שלאוניברסיטאות נפל האסימון ויתכן כי המשבר הכלכלי סייע לכך כי הוא יקצין את הבעיה" ציין לוין. "המבחן האמיתי יהיה עם כל הנתונים ינחיתו אצלי בשולחן".
לוין החמיא בעקיפין לשני הדמויות החדשות שהצטרפו: יו''ר ות''ת החדש מנואל טרכטנברג, לשעבר יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, ויו''ר ו''רה, פרופ' אהרון בן זאב. "האוניברסיטאות דוגלות בשקיפות תוך שמירה על עקרון החופש האקדמי". אמר בן זאב וחזר על הודעתו המשותפת של כל הגופים תוך דגש על הרצון והתחייבות לפעול בשקיפות מלאה. "הסיכום הזה משקף התנהגות חדשה שלנו. אני בטוח שהסיכום הזה מעלה אותנו לדרך חדשה ובה שיתוף פעולה מלאה בו הוא יקבל כל מידע שהוא רוצה. חילוקי הדעות שהיו בין הממונה לראשי האוניברסיטאות, היה מבוסס על פרשנויות חוק. כעת, זה אינטרס של אוניברסיטה להיות שגוף שקוף ולפעול בהתאמה עם המבקר והמפקח". בן אהרון הדגיש כי עד אוקטובר (עקב החגים) כל הנתונים יגיעו לממונה על השכר.
"התמזל מזלי שאני נכנס לתפקיד עם דו''ח מבקר המדינה עבה", אמר טרכטנברג. "זה מזל כי אני נכנס לתפקיד עם מסמך שיהווה 'מורה דרך' ועליו אני אתבסס כדי למלא את תפקידי כאיות. אני דוגל של שקיפות תמיד. שקיפות זה כלי ניהולי ממדרגה ראשונה. ות''ת לא יכולה להתנהל ללא שקיפות מלאה. אני לא עושה טובה למשהו אם אני שקוף ואני לא אפעל בשקיפות כי משהו מחייב אותי. אלא שאי אפשר אחרת". עם זאת, ציין טרכטנברג, כי "אני רוצה לציין כי הנושאים שמועלים כאן, לרבות סוגיית הפנסיה, הם לא פשוטים ויש צורך בשיתוף פעולה ורצון טוב, כולל ויתורים מכל הצדדים. לא יהיה להתקדם עם כוחנות יתרה והורדת ידיים. אני מבקש שתבינו את זה".


מערכת החינוך הארצית כולה לוקה בדבר בסיסי - אין לימודי יסוד של האדם והתנהלותו מול צרכיו הבסיסיים.

כל שמלמדים במערכת החינוך מגיל הגן זה לדקלם נוסחאות ולהתנסח בלשון חלקה ומוזרה
אין את החשיבה היוצרת ואת התנהלות הבודד מול תפירת כפתור,לתקן מסגרת של תמונה לחבר 2 לוחות עץ,או לתקן ברז דולף בבית ההורים,אין את הטיפול הנקודתי בבעיה של היום יום - אבל יש הרבה ביבי סיטינג והרבה דמגוגיה בגרוש בכל מערכת החינוך.
באם לא נשקיע בבודד שידע לסדר את עצמו במרחב ונקנה לו ערכים של עשיה פיזית וטכנית - איך נצפה ממנו שיעזור לשכנו ולחברו הרי הוא בעצמו חסר ישע ויכולת.
כי אין שעורי טכנולוגיה,כי אין שעורי מלאכה כי אין חומר אבל יש הרבה רוח והמון מילים במקום מעשים.
האם חשבתם או כמה מכם ניגשו לתקן ברז דולף?
האם שאלתם את השאלה מדוע אינכם יודעים לתקן רהיו או מכונת כביסה ?
התשובה היא לא בכם - היא נמצאת במסגרות חינוכיות רדודות שבהם שקועים מכתיבי מדיניות החינוך.
אפשר מגיל קטן של גן ללמד את ילדינו להתמודד מול החומר מול העצמאות של להסתדר מול הבעיות שנוצרות.
אך במקום זאות בחרו קברטניטי החינוך להתעלם ממכם ולפתור בעיות תאורטיות של בחינות חסרות תוכן.
לא מלמדים ילדים לחקור - אלא להעתיק.
לא מלמדים את ילדינו לחשוב - אלא להכפיל.
לכן קומו מנהיגי אומה תתבוננו סביבי ילדינו רפי הידים והשרירים הממנוונים ושנו את כוון המסלול.
זה לא עולה הרבה ללמד ילד לתפור כפתור מכנסיים.
זה לא עולה כלל ללמד ילד לחבר מסמר בין 2 לוחות עץ וליצו יש מאין.
אז מצווה עליכם לעשות זאות כי עם דל כתפיים גדל בינינו.
האידיאולוגיה של מערכת החינוך למעשה אימצה את הדרך של מחשבה מידיוקרית - אל תחשוב בצורה יצירתית כי זה מפריע להרבה אנשים.
בתקופת סטלין אומצה השיטה שיש להפתר מאנשים חושבים ובעלי חינוך מעל הממוצע כי הדבר יצר הפרעה דמיונית אצל ראושו הקודח של סטלין.
לכן אנו חיבים ללמוד מה לא לעשות - להמנע משיטה סטליניסטית בחינוך שלנו.
לא יתכן ללמוד לצורך פתרון בחינות מבלי להבין לשם מה הבחינות.
הפרוגרמה של מערכת החינוך לוקה בחוסר יצירתיות ואיננה מפתחת את הדמיון והתעוזה המחשבתית.
במסגרות אטומות בפני אנשים יוצרים,המורים המגיעים ללמד את הדור הבא אינם מסוגלים להוביל מהלכים חדשניים כי זה טוב לכולם לא להעיז ולהשאר בנוסחאות של "שנן ולמד לבחינה"
זה איום ונורא כך לראות את בנינו לא חושבים אלא לומדים בשינון.
על הנהגות המדינה והנהגות פנימיות אחרות ללכת בכוונים של לחשוב ולא ללמוד בשינון בחינתי.
ללמד ילדים מטמטיקה מבלי שהם מבינים מה שורש הנוסחא וכיצד מתרגמים אותה לחיי היום יום - אין בכך תועלת ממשית.