מלחמת יום כיפור 73

מלחמת יום כיפור 73






יש מעט מבחנים שבהם האדם בוחן את יכולתו.

השתחררתי משרות בצהל באוגוסט 70 לאחר מלחמת ההתשה של 3 שנים.
לאחר שעברתי את אחד המאבקים הראשונים של 3 שנים בשדות הקרב של ירדן,מצרים לבנון ואחרים החלטתי לחסוך קצת כסף לטיול אופקים והמשך לימודים אקדמאיים אחריו.
הגעתי לטיול בארצות הברית ובעקבותיו מימשתי את התכנית ללימודים אקדמיים .
בלילות שקדתי על קריאה של ספרות אנגלית כחלק מקורסי המבוא הכללים.
ישבתי ועינתי בכתביו של shely ובפנה קטנה בדירת הסטודנטים הקטנה - מיקמתי טלויזיה קטנה שחור לבן בפנת השולחן ומדי פעם שמעתי בתכניות אקטואליה לשבור את שגרת הלימוד.
זה היה נדמה לי שבת בבוקר יום כיפור באם אינני טועה אני מעלעל בדפי השירה האנגלית וידי מושתת אל המכשיר הקטן להחליף תחנה - עיני רואות דגל מונף על ידי חייל מצרי על מוצב שהיה מוכר לי.
הנחתי לשניה את המבט מהטלויזיה חזרה אל השיר האנגלי אבל מייד חזרתי אל מכשיר הטלויזיה והעברתי תחנה ועוד תחנה וכולן משדרות את הותה התמונה שראיתי לפני מספר שניות - הגברתי את הקול כדי לשמוע והקריין מודיע שהמצרים פלשו לקו המעזים על גדות התעלה.
הרמתי טלפון לאחותי אהובה זכרונה לברכה ושאלתי אותה מה קורה בארץ - היא מודיעה לי לא לדאוג וכי מגייסים מילואים מבתי הכנסת.
הרמתי טלפון לשגרירות ישראל בשיקגו והללו מודיעים באם אני לא רופא או טייס או שריונר אין טעם שאבוא - חד וחלק.
התחלתי להבין שיש מלחמה הקפית בארץ והאנשים בארץ פחות מעודכנים ממני דרך אמצעי התקשורת החיצוניים.
הודעתי לבן משפחה הגר בארצות הברית שאני אורז ויקח את מה שיש בדירה כי אני לא חוזר כנראה לדירה בהיות ויש מלחמה בארץ.
התארגנתי על כרטיסי טיסה ובתוך 24 שעות בערך היתי על טיסה לארץ .
הגעתי ושום דבר לא מגיע לאזרחים - כולם צוחקים ומספרים ששמעו שיש מלחמה בדרום.
שתקתי כי הבנתי שיש נתק בין מה שמתרחש לבין העובדות החותכות על מלחמה שבה התחילו להרג חילים מירי סגרים מצריים.
כאן התחילה המלחמה האמיתית.
החלפתי את הגינס ונעלי המוקסיני בציוד צבאי שניתן לי בבסיס שאליו הגעתי
היחידה שלי לא גויסה אמרו לי.
מגיסים שריונאים ורופאים בשלב הזה.
היתי המום מהמידור שהתרחש - אף אחד לא יודע מה קורה באמת.
שוב סגרתי את פי.
חיפשתי את יקי לוי וניסתי דרך להגיע אליו בשיחה - הודיעו לי שיקי ירד למטה .
חיפשתי קשר אל הצוות שלי - רובו בשליחות חו"ל ןאחרים טיולים של הקיץ שנת 73.
מלחמה זה לא דבר מוגדר
עבורי מלחמת ההתשה שימשה כחומר השואתי למלחמה כלשהיא.
בהתשה של שנים לעומת מלחמת יום כיפור שהיתה עבורי קצרה .
מלחמת ההתשה הסכנה הקיומית היא יום יום במשך שנים ארוכות והסבל בה ארוך זמן .
הקורבנות יסרו אותי במשך יום יום חודש חודש ושנה שנה.
במלחמת יום כיפור זה היה ונגמר.
ההשואה בין המלחמות היא אכזרית וקשה
ריח אבק השריפה עדין שמור לי בליבי - צעקות הפצועים והגרוע שקט המוות.
היה לשקט המוות טעם מריר חריף בגרון.
שקט הצעקות או חטף השקט איום ונורא מכולם.
יובש בגרון אחר ההלם הראשון של פגז מתפוצץ או של פיצוץ אדיר עדין מצלצל לי באוזניים בקרע לכ דבר - אבל למי תסביר את ההרגשה למי תחלק דברים איומים.
לכן רובנו סופג את זה בתוכנו וחש את הדבר בתוך הלב והנפש.
זו המלחמה המתמשכת של אלו שעברו את הדברים הללו ולעיטים אין צורך בהרבה קר לשמוע את שקט המוות שחלק מאיתנו נעלם בשניה כלא היו.
המצמרר בכל הנושא הוא לא העלמות פני אדם צעיר או זעקת שבר שנדמה לאיטה,אלא הבין שבינהם התווך שבין אלו.
הצעידה אל המוות שלא הגיעה זו האיומה מכל.
הצעד מורט העצבים של דריכה על מוקש אלמוני שלא התפוצץ
המטרה המהלכת בחגור קל מול אלפי קני רובים ממתינים אבל הם לא יורים משום מה - זוהי המלחמה העקובה והנוראית.
הלחמה של שמירת שפיות אנושית בלתי מתקבלת על הדעת.
שם נמצאת המלחמה הארורה שהנה אתה בתור והנה אתה אחרי שפר,או אחרי מועלם,או אחרי מנלה או אחרי אחרים שלפניך.
זו המלחמה של הבא בתור ואיך זה יגמר - איך תלך שלם או בחלקים או בכלל לא מצאו אותך.זה לא מנכר במקום אלא שנים לאחר מכן זה חוזר וזה מגיע אל התובנה אל המוח שלא עיכל בזמנו.
לך תסביר את זה לאנשים - אין מה להסביר אין מה להציע אין מה להמתין ואתה ממשיך כך את הלחמה של אז מערבב עובדות עם זכרונות של פעם ומושך את עגלת המתים והפצועים אתך לתמיד.
זו המלחמה הקשה מכל למשוך את העגלה אתך בכל שתלך ובכל שתנוח היא אתך
לך תסביר זאות לילד - אין לך אומץ אפילן להתחיל כי זה לא יגמר.
זו המלחמה הארורה מכל פצוע והרוג זו מלחמה שלא נפרדים ממנה וזכרונותיה אינם בימי זכרון או בימי אבל
זכרונותיה בחיי האדם טבועים ושזורים עמוק בנימי החיים לל אהפרדה וללא מנוח.
לך תסביר את הלא ניתן להסביר את חיי המלחמה המתמשכת ללא הפסקה וללא מרגוע זאות היא המלחמה האימתנית מכל מלחמות האדם.