שרף יוסף- פרטיזן

שרף יוסף- פרטיזן



web counter







משפחת שרף היתה ידועה כמשפחה עשירה בפולין משפחה שהחזיקה כפרים שלמים תחת חסותה לכלכלה מגורים וגידולי חלב ובקר.
משפחה שבניה עסקו במסחר וחקלאות .בנו בתי כנסת ומדרשים ואיכלסו הרבה ארורחים שבאו להתלל בחגים ובמועדים בביתם.
אבי שרף יוסף נולד בשנת 1910 לפני מאה שנה לאותה משפחה וכבר בגיל צעיר גילה תכונות של אחריות לעבודה ולמוסר עבודה גבוהה.
בהיותו שכזה ויתר על לימודי היהדות ולקח את עול החוות החקלאיות כבר בגיל 14.
הוא ניהל את העבודה יחד עם אנשים נןספים ובורך בסבלנות ובחיוך תמידי .
מלחמת העולם הראשונה פרצה בשנת 1914 וכאן החלה התרדרות בעסקי המשפחה בפולין כאשר המלחמה מרוששת את החוסן הכלכלי של כל המשפחה לאחר המלחמה המשפחה מנסה להתאושש וכבר שמיצבת את דרכה הכלכלית פורצת מלחמת העולם השניה שמרסקת את מה שנשאר.
הגרמנים הפולנים והאוקראינים בוזזים את המשקים והציוד ומגרשים את כל תושבי האזור כולל משפחתי אל גטאות ואל מחנות השמדה.
המשפחה שמנתה מאות אנשים הופרדה למחנות השמדה שונים אך ברובה הושמדה במחנות המוות של subie boru ,maidanek,suhe lipiu ואחרים.
אבי גויס לצבא הפולני בהיותו בן 17 והיה בחיל הרגלים הפולני.
הצטיין כצלף וחייל מצוין.
באם שחרורו פרצו המאורעות של מלחמת העולם השניה בפולין.
הגירוש וההרג אילצו אותו לחפש פתרון להישרדות שלו האישית והמשפחה הקרובה של אשתו מאשה ז"ל והתינוקת לודזיה - אהובה ז"ל.
הוא הצליח לחבור אל קבוצת פרטיזנים שמנתה קציני צבא פולניים שברחו ליערות והקימו את קבוצות הפרטיזנים הפולניים.
בהכרותו את מפקד הגדוד הפולני צורף אבי אל קבוצתל הפרטיזנים הפולנים.
הוא הסתיר את יהדותו מכוון שידע שבקבוצה קימים אנטישמיים שיכלו לסכן את חייו.
הקבוצה שלהם מנתה כמה מאות פרטיזניים שרובם התפצלו לקבוצות קטנות .
בהכרות עם מפקדו הצבאי מונה אבי למפקד קבוצה של 200 פרטיזנים שאף אחד לא יודע את מוצאו היהודי.
הקבוצה הפרטיזנית טיפלה במספר ארועים בו זמנית.הם חיסלו משתפי פעולה אוקראינים ופולניים ביום יום ושרפו את ציודם ונטלו את רכושם כדי לממן את פעילותם באזור .
הם התנפלו על שירות גרמים ואוקראינים והרגו בהם ולקחו בעיקר את כלי הלחימה ששרתו אותם להמשך פעילותם.
באחד המקרים הוטל על אבי לחסל את קבוצת הפולנים המשתפת פעולה עם הגרמנים שבראשה עמד כומר ידוע בכפרם.
מפקד הפרטיזנים באזור כינס את אבי ועד מספר אנשים והודיע להם שיש לחסל את הכומר ולהרוג את משתפי הפעולה .
שיטת החיסול נתנה להם באותה פגישה.
עליהם לאסוף ולכבול את משתפי הפעולה ולהובילם אל הכנסיה ולשרוף אותם חיים בתוך הכנסיה יחד עם הכנסיה עצמה.
זוהי משימה כבדת משקל שנוצרים שורפים את הכנסיה שהם מאמינים בה.
באותו לילה הם עצרו את משתפי הפעולה במקומות השונים בכפרים הסמוכים והובילו אותם אל הכנסיה.
אבי העיר את הכומר בשעות הלילה המאוחרות והוביל אותו אל היכל הכנסיה.
הם הקריאו להם במספר דקות את האשמות ומה הולך להתבצע בעקקבות בגידתם בנשר הפולני - ודגל פולין בן 1000 השנים.
הם נכבלו אחד אל השני בחבלים פוזר דלק סביבם והמבנה הוצת
הפרטיזנים חזרו אל עקבותיהם ליער.
הפעולה הזו היתה להעניש את את הבוגדים ולהראות שיש הגנה על צרכי המאבק.
אבי הבין שהמעמד שהוא יוצר בקרב הפרטיזנים מאפשר לו לשמר את משפחתו הקרובה למרות שהיו שבועות שהוא נעדר מלראות אותם עקב לחימתו בגרמנים ובאוקראינים משתפי הפעולה.
ידיעתו את האידיש הביאה עמה את הבנת הגרמנית וכל הקבוצה ידעה שהוא דובר גרמנית ובכך אפשר להבין את הנחקרים הגרמנים שנחטפו במסגרת פעילות הפרטיזנים.
יכולתו לבצע אסטרטגיה מתאימה נתנה לו ביסוס במעמד של ההנהגה הלוחמת.
הם נכנסו לאנשים ששיתפו פעולה ולקחו מזון ציוד וחילקו אותו לאוכלוסיה שנזקקה לעזרה.
באחד הלילות כנראה חלם אבי חלום באידיש ובבוקר העיר לו אחד הפרטיזנים שהוא שמע אותו מדבר בשפה מוזרה.
אבי אילתר תשובה שבה תיאר זן של שפה גרמנית שהוא שולט בה ויתכן השתמש בה בחלום.
מאותו רגע שנתו של אבי היתה לא בין הפרטיזנים או נמנע לישון שנה רצופה מחשש שהדבר יחזור על עצמו.
המרדף אחר משפחתו לא נתן לו מנוח וחשש לגלות את משפחתו פן זו תגלה את יהדותו- דבר שהציק לו בצורה חזקה.
כדי לפתור את בעית הזיהוי הצליח אבי למצוא משפחה פולנית נוצרית שתאפשר לו להצטרף אליה בזהות מזויפת ולקנות או לקבל ניירת של משפחת walendowski וכך הסתתר תחת זהות בדויה שאיפשרה לו ולאימי ואחותי להסתתר מידי הגרמנים והאוקראינים והפולנים.
מצד אחד רצה לעזור להם במסתור ומצד שני מחויבותו לפרטיזנים היו בניגוד ענינים - אבל מצא אתצ הדרך להוציא את אימי ואת אחותי מנקודה לנקודה אחרת.
אימי לא הבינה את הצעד הטקטי עד הסוף ולא סלחהלו על כך במשך כל חייה שחשבה שהוא נוטש אותם לשרוד את המרדף והחייתיות של הגרמנים ומשתפיפעולה אחרים.