בירוקרטיה שלטונית

09.12.2009
בתוך כך, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר אחר הצהריים בישיבת סיעת הליכוד כי "בט"ו בשבט אטע עצים במעלה אדומים, באריאל ובגוש עציון", והוסיף כי "זו אמירה חשובה מאוד. ברור לכם מה יקרה בעוד תשעה חודשים".

ראש הממשלה אמר את הדברים בתגובה לדרישתו של ח"כ דני דנון להעלות את סוגיית הקפאת הבנייה בהתנחלויות להצבעה. "לא יעלה על הדעת שעיקרון כה מהותי שהובטח לבוחרים לא יגיע להצבעה בסיעה", אמר דנון.

צווי הקפאת הבנייה חולקו ביהודה ושומרון

יום שישי, 27 בנובמבר 2009, 19:03

פקחי המנהל האזרחי עברו לפני כניסת השבת בין ראשי המועצות האזוריות ביהודה ושומרון וחילקו להם את צווי הקפאת הבנייה. ראשי המועצות: "רמז לאויבנו שבכוונת הממשלה לוותר על כל יהודה ושומרון"
תגיות: הקפאת הבנייה בהתנחלויות,יהודה ושומרון,צווי הקפאה,גוש עציון,בקעת הירדן
פקחי המנהל האזרחי עברו בשעות אחר הצהריים (שישי) בין ראשי המועצות האזוריות ביהודה ושומרון וחילקו להם את צווי הקפאת הבנייה, עליהם חתום אלוף פיקוד המרכז אבי מזרחי. "צו התליה" אוסר על ראש הרשות לתת היתרי בנייה כלשהם בשטח הרשות החל מאתמול ועד לסוף שנת 2010. כמו כן מבטל הצו את כל היתרי הבנייה שניתנו עד כה במועצה, אלא אם כן כבר נבנו יסודות המבנה. ראשי המועצות הודיעו כי בכוונתם לעתור כבר ביום ראשון לבג"ץ, בטענה כי הצו מהווה הפרה של זכויות יסוד.

"הביורקרטיה עוצרת את פיתוח הנגב והגליל"

יום שלישי, 17 באוקטובר 2009

בנאומו בועידת הגליל, אמר ראש הממשלה כי הדרך היחידה לבטל את הפריפריה היא באמצעות שינוי סדרי העדיפויות ובניית אמצעי תחבורה
תגיות: ועידת הגליל 2009,בנימין נתניהו,יובל שטייניץ
"אין מצב שנישאר תקועים בפקק שבין חדרה לגדרה". נתניהו (צילום: אורי לנץ)
בועידת הגליל שהתקיימה היום בכפר בלום, אמר ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו כי הדרך היחידה לבטל את הפריפריה היא באמצעות שינוי סדרי העדיפויות ובניית אמצעי תחבורה. "אין מצב שנישאר תקועים בפקק שבין חדרה לגדרה", אמר נתניהו.

עוד אמר ראש הממשלה בנאומו כי צריך לעשות ולא לדבר, ולהיאבק בביורוקרטיה ש"עוצרת את פיתוח הנגב והגליל". נתניהו אף חזר על התחייבותו לביצוע הרפורמה בועדות התכנון והבניה בישראל. ראש הממשלה סיכם את דבריו באומרו כי "הגיע הזמן שתהיה כאן רכבת פשוטה ומהירה שתאפשר לעם ישראל להתנייד - התורכים עשו זאת, הגיע הזמן שגם אנחנו נעשה זאת".

שטייניץ: "אסור למדינת ישראל לאבד את הצפון"

"הגליל זקוק לתשומת לב". שטייניץ (צילום: עומר מירון)
בועידה אף נאם שר האוצר יובל שטייניץ, שאמר כי "אסור למדינת ישראל לאבד את הצפון - הגליל זקוק לפיתוח, לתשומת לב, לעשייה, לתעוזה של ממשלת ישראל, של עם ישראל, של מדינת ישראל - אבל לא פחות מכך - מדינת ישראל זקוקה לגליל".

שר האוצר הוסיף כי הגליל סובל משתי בעיות מרכזיות - האחת היא מחסור בתעסוקה והשניה היא רמת התעסוקה ורמת השכר שנמוכה משמעותית מהרמה במרכז הארץ, וכי תחבורה, השכלה ותיירות הם התחומים שבהם צריך להתקדם כדי לממש את הפוטנציאל של הגליל.

מוקדם יותר בועידה, הצהיר השר לפיתוח הנגב והגליל סילבן שלום, כי הצעד הראשון במעלה בתכנית האסטרטגית לקידום האזור הוא הקמת אוניברסיטה. לדבריו, על האוניברסיטה להיות רב-קמפוסית ומבוססת על המכללות והמוסדות הקיימים באזור. "המטרה החשובה ביותר היא הקמת פקולטה לרפואה באזור שתאפשר שדרוג ומשיכה של אוכלוסיה צעירה ואיכותית לאזור ושינוי פני הגליל - בדיוק כמו שעשתה אוניברסיטת בן גוריון בנגב".

מדינת ישראל הפכה למדינה של בירוקרטיה מסואבת ואיומה .
הבירוקרטיה היא אם התחלואים של חברה מתוקנת.
בעבר חבר הכנסת פרס שמעון הבטיח להאבק בבירוקרטיה אז במקום להאבק הוא הפך לנשיא המדינה ושכח את המוטל לעשות.
הבירוקרטיה התפשטה ככלי לטרטר בו את האזרח שאמור לקבל שרות מפקידים שהוא הממן שלהם על ידי המיסים שהוא משלם להם.
במקום לשרת אותו בצורה קצרה וענינית הפף האזרח למשרת הפקידים במשרה מלאה.
כדי לצאת מהמכה האיומה הזו החלו אזרחים לתבוע את הפקיד "המטרטר" התביעה היא של אזרח כנגד אותו מנגנון פקידותי שגורם לו נזק.
כבר החלו במקביל תביעות אזרחים "מטורטרים" לתבוע את משרדי הממשלה המופקים על הפקידים.
לדוגמא החלו אזרחים לתבוע את משרד הפנים האחראי לתפקוד מועצות ופקידי מועצות הדבר הוא בתחילת דרכו של מנהג חדש שהאזרח לוקח פיקוד על הפקיד שאמור לשרת אותו ומקבל משכורת מכובדת מכיסו של האזרח המטורטר.
אזרחים החלו לתבוי את משרד השיכון האחראי על המנהל וכד.
יש לאתר את הנזק הכספי בשעות בזבוז, עוגמת נפש או כל נזק
שלדעת האזרח נגרם לו הגשת תביעה משפטית כנגד הפקיד אישית וכנגד המנגנון של הרשות האחראית עליו.
במקביל החלו אזרחים לפנות לבתי דין בין לאומיים כנגד הטיה דמוקרטית של החוק הבין לאומי שמדינת ישראל חתומה עליו.
בכך מפורסמים המקרים בין האומות על מחדלי הממשלה והפקידים השונים המטרטרים את אזרחי המדינה בבירוקרטיה ובעינוי הליכים הפגעים באיכות החיים של האזרחים.
בצורה זו מתחיל תהליך של מיגור הדיקטטורה והבירוקרטיה י חולי זה שהוא סממן של מדינה בעולם השלישי.
מציאת עורכי דין המוכנים לעשות את התביעה בשם הצדק החברתי
יש לא מעט עורכי דין שהדגל החברתי שלהם מורם די למעלה.
אותו הפקיד שעומד מול האזרח צריך לדעת שהוא זה הגורם הישיר לנזק שנגרם לאזרח.
אחריות הפקיד מול האזרח היא ישירה .
כמו כן הממונה על הפקיד צריך לעמוד מול התביעה והמנגנון המופקד על כך לפי המאבקים שהציבור החל זה מכבר.
האזרח "שטורטר" בסבך הבירוקרטיה יתבע את הפקיד על נזק ישיר
שהפקיד גרם לו כמו איבוד זמן יקר ועוגמת נפש ומעילה בתפקידו של הפקיד.

כאשר הרשות תשלם סכומי עתק על המחדלים שהיא מבצעת יפסקו הטרטורים של האזרח, קבעו מספר משפטנים.

פנה האזרח אל פקיד ברשות ולא קיבל פתרון מידי - הלך ותבע את הפקיד והרשות מידית בנוהל של תביעה אזרחית.
פנה האזרח לפקיד ממשלתי ונוצרה סחבת ביורוקרטית תבע האזרח את הפקיד ואת הממונים עליו מידית.

עצם הגשת תביעה כנגד הפקיד יצרה אצלו מחשבות איך להמנע מתביעה ולהיות יצירתי ויעיל.
עד כה הורגלו הפקידים מחסינות של הבירוקרטיה מכוון שהאזרח לא נקט בצעדי תביעה ישירים ונמרצים נגד הפקיד.
שינוי זה מעמיד את הפקיד מול מציאות אחרתמנכ"לית הביטוח הלאומי: אנחנו מטרטרים את הציבור

יום חמישי, 13 באוגוסט 2009, 10:08

וועדות הרפואיות של ביטוח לאומי סובלים בראש ובראשנה החלשים. "זה לא נעשה מכוונה רעה, אלא מחוסר יעילות"
תגיות: ביטוח לאומי,אסתר דומינסיני
אסתר דומינסיני. "זה לא בסדר"
בני כתב לנו על קרוב משפחתו, שמפאת מחלה נאלצו לקטוע את שתי רגליו. הביטוח הלאומי אישר לקרוב המשפחה קצבת נכות - אך גם הקפיד לחזור ולבדוק את זכאותו לקבלת הקצבה. "קרובי זכה בכל חצי שנה לביקור של חוקרת הביטוח הלאומי", כתב בני, "אותה חוקרת בכל פעם, שבאה ובדקה האם צמחו הרגליים? האם פתאום הוא התחיל ללכת שוב? אין ספק שהתעמרות חצי שנתית כזו יכולה להפוך כל אחד לשונא הביטוח הלאומי".

"זה לחלוטין לא תקין", אומרת מנכ"לית הביטוח הלאומי, אסתר דומינסיני, "וגם לא סביר מבחינתנו. זוהי רק אחת הבעיות בהתנהלות של הוועדות הרפואיות שלנו שמחייבת טיפול".

לפני שבוע העזנו לפרסם בטור זה מאמר קצר בזכותו הביטוח הלאומי, ומלחמתו בהונאות. שטף התגובות שקיבלנו הצליח להפתיע אותנו, גם בכמות התגובות וגם בעוצמת הזעם כלפי הביטוח הלאומי. מתברר שיש בישראל אלפים שזקוקים לשירותי המוסד לביטוח לאומי, ושיש להם תלונות קשות על יחס נוקשה, ביורוקרטיה וטרטור. העובדה שמי שסובל מנחת זרועו של הביטוח הלאומי הם בעיקר החלשים בחברה - נכים, קשישים ומחוסרי עבודה - מעניקה משנה תוקף לתלונות נגד המוסד.

דומינסיני אינה מכחישה. נהפוך הוא, כמנהלת המוסד לביטוח לאומי וכמי שבילתה קודם לכן קדנציה שלמה בשיפור תודעת השירות של מוסד ממשלתי בעייתי אחר, שירות התעסוקה, יש לה טענות רבות כלפי המוסד שלה, וגם כלפי עובדיה. "אנחנו ללא ספק מטרטרים את הציבור, בדרך כלל לא מתוך כוונות רעות, אלא רק בגלל חוסר יעילות", היא אומרת. "קבלת הקהל נעשית בתנאים לא נאותים, הפקידים לא בנויים להקשיב, אנחנו שולחים אנשים בלך ושוב במשך חודשים ובסוף נותנים להם תשובה שלילית. אין לנו מספיק מרכזי שירות, ובמרכזים הקיימים משתרכים תורים מעוררי חלחלה.

"הציבור צודק כשהוא כועס, כי הטיפול שלנו בו אינו יעיל - ועל כך אני לא אוותר. אחת המטרות המרכזיות שלי היא לשפר את תודעת השירות של המוסד, גם אם זה יהיה כרוך בהתעמתות עם העובדים". בימים אלה נמצאת דומיניסני במאבק עם ועד העובדים בביטוח הלאומי, הנוקט עיצומים, בין השאר, בשל דרישותיה לשינוי נוהלי העבודה במוסד.

כך, דומינסיני מספרת איך באופן שגרתי תלונות שמוגשות אינן נבדקות מיד. התלונה נבדקת רק באיחור ומתגלה - בחלק גדול מהמקרים - כי חסרים מסמכים. "גיליתי שיש אנשים שבאו ארבע פעמים בחודש כדי להשלים מסמכים. למה אי אפשר היה להגיד להם כבר בפעם הראשונה מהם כל המסמכים הדרושים? עשיתי עכשיו נוהל של צ'ק ליסט: רשימה של כל המסמכים המחויבים בסוגי התביעות השונים, שצריך לבדוק מיד עם הגשת התביעה כי כל המסמכים קיימים".

כך, דומינסיני מספרת כי הניסוח של חלק מנוהלי הביטוח הלאומי הוא כזה ש"גם אני לא בטוחה שאני מבינה מה כתוב שם. למשל, כשמבקשים להביא חוות דעת רפואית, אז צריך להדגיש שמדובר בחוות דעת של מומחה ולא בזו של רופא המשפחה. אדם מן היישוב לא תמיד יבין זאת".

לצד הטענות שלה כלפי עצמה, כמנהלת שצריכה לשנות את נוהלי העבודה וכלפי עובדיה, שתודעת השירות שלהם מחייבת עדיין שיפור, יש לדומינסיני טענות גם לקהל הלקוחות שלה - הציבור. במידה רבה, היחס הנוקשה של הביטוח הלאומי כלפי תובעיו הוא גם פועל יוצא של התנהגות בעייתית של הציבור בבואו לתבוע את הביטוח הלאומי. בעיקר, השיעור הגבוה של הונאות, שמביא לכך שהביטוח הלאומי נוהג בחשדנות בכל תביעה שמוגשת לו, לרבות התביעות המוצדקות.

"לא סביר שמישהו יבוא לבדוק את מצבו של נכה קטוע שני רגליים", אומרת דומינסיני. "מצד שני, לא סביר גם שאנשים לעולם מדווחים לנו רק כאשר מצבם מחמיר. יש 180 אלף נכים שמקבלים קצבת נכות, בתוכם גם מי שהוגדר לפני שנים ארוכות כנכה בעקבות מחלה שאולי כיום כבר יש לה טיפול, ואני כלל לא יודעת שמצבם השתפר".

פרסומת
כדי להתגבר על האי ידיעה, דומיניסני יוזמת חקיקה שתחייב את מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי לדווח לה על על כל שינוי במצבם והטלת קנס על כל מי שלא עושה כן. היא גם יוזמת שינויים טכנולוגיים - כמו חיבור למחשב מס הכנסה, כדי לבדוק שינוי בהכנסתם של מקבלי הבטחת הכנסה, והיא גם מתכוונת לתגבר את מאמצי החקירה, לרבות בנייה מחדש של מחלקת החקירות של המוסד ובדיקות מדגמיות קבועות של כל מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי.

"יש מיליארדי שקלים בשנה של כספי קצבאות המשולמים לחינם", אומרת דומינסיני. "זה חבל, כי מדובר במליארדי שקלים שיכולים היו להיות מופנים לנכים הקשים באמת. לכן, דווקא האינטרס של הנכים, הקשישים ומקבלי אבטחת ההכנסה היא שנהיה קפדניים ונילחם בתופעת ההונאות. זה הכי סוציאלי בעולם".

שתמנע ממנו את הבירוקרטיה והסחבת השלטונית שכה הוא רגיל לה.