אורבניזציה - עיור

אורבניזציה - עיור





לסטודנטים בתכנון ערים ותכנון עירוני מחזור 2010 אפריל.

עיור - אורבניזציה של מרקם.

הבית הבודד מצטרף אל מספר בתים ואלו מצטרפים לרחובות ואלו לעורקים משניים ומרכז ניהולי ומרכזי חינוך והמשכו בתעשיה ושרותי קהילה.
תהליך זה הינו עיור או התרחבות דחוסה של אלפי תושבים תחת זהות של מקום.
בדרך כלל העיור מגיע לעצמאות של 5000 תושבים ובו מגדירים את הניהול העצמאי של ידי או מנהלת תפעול או מועצה מקומית.

מקורות הכנסה של מרקם עצמאי:

המדינה מעבירה אל המרקם תקציבי תפעול לפי אזרח .
תקציבי הממשלה מועברים לפי הצרכים הפיזיים תרבותיים וחינוכיים.
במקביל מקורות מימון עצמאים של מיסים,ארנונה,מסי הבחה של בינוי מכניסים לישוב תקציבים שמטרתם לתועלת הציבור של המרקם הנתון.
יכולתו של המרקם לקבוע את סדר ההשקעות משרתת את הצרכים של אותו מרקם לפי סדר עדיפות המתאים למרקם.
המרקם יכול לקבוע את הזהות האתנית,הדתית והחינוכית שלו בצורה המתאימה לו ולתושביב על בסיס בחירות ומצע הבחירות של כל מרקם.
המרקם מגייס משאבים מיזמים ומאנשים המעונינים להשקיע בפרויקטים בתוך המרקם.
חתימת ברית תאומות מאפשר חילופי תרבות והשקעות במוסדות חינוכיים - תרבותיים.
אופי סגנון החיים והבינוי נקבע על ידי תושהי המרקם והוא מנהל אחיי תושביו בצורה היעלה והפרוגרסיבית שיקבע המרקם לנהל את חייו.
קל לו למרקם להתדיין עם משרדי הממשלה בהעברת המשאבים והתקציבים אליו בשיחות ישירות ונקודתיות.
מפעל הפייס מתקצב את הפרויקטים בתוך המרקם לפי הישוב ולא לפי סבב ישובים גדול.

הדינמיקה של הכרה במרקם אורבני.

ההכרה של מרקם אורבני נעשית במספר מישורים.

1.המישור הפיזי תחיקתי

2.המישור של רצון התושבים.


1. המישור התחיקתי

שר הפנים קבע ויקבע את תחיקת הקמתו והצורך הפיזי של מרקם בהתאם לכוחות הנחוצים במקום - כרי נסיונות ואישורים קודמים של מערכת ממשלתית קודמת או נוכחית.



2.באילו נוצרו התנאים שבו התושבים לא מסוגלים לפעול ללא גורם מתאם ושולט יפנו אל הגופים ויסבירו את המבנה הסטטורי של המרקם ויפעלו להשגת הכרה ממלתית בצורך הקיומי של עצמאות שלטונית הנהגתית מקומית ועצמאית
הליך העצמאות של המרקם תלוי במבנה החברתי של תושביו והיכולת שלהם ליצור אחידות מובנית במאבק לעצמאות המרקם.
נחישות התושבים והתמדה לאורך ציר הזמן הינה חיונית בהמשך הדרך של המרקם.

הגרמים המעכבים הקמת מרקם עצמאי יהיו:

1. חתך חברתי ירוד של תושבי במרקם
2. מחלוקות מקומיות ואי מציאת מכנה משותף לקו פעולה
3. התנגדות של יזמים ופעילים שהמעבר של המרקם אל עצמאות מפריע לדרכם.
4.חיבורי פוליטיים רחבים מבחוץ החוברים למנוע הקמת מרקם עצמאי
5.תקשורת לקויה בהפעלתל לובי בכנסת והפעלת ועדות לקויה
6.איבוד תקוה וקו נחוש בהליך כולו .
7.משאבים חסרים למימין המאבק.
8.אי לכידות מחשבתית והתפלגות כוחות.