ידיעון אינטרנטי

ידיעון אינטרנטי





ועדת הכספים של הכנסת אישרה אחר הצהרים (רביעי) את חוק היטל הבצורת לפיו יוטל קנס על כל משפחה שתחרוג מסל צריכת המים שלה. הסעיף ייכנס לתוקפו ב-17 ביולי. יישום החוק כרוך באישורה של הכנסת, אך הוא צפוי לעבור ברוב גדול. על פי ההחלטה, הקצבת המים לנפש תורחב משמעותית, כך שבמקום 3 קוב מים שהוקצבו לכל אדם על פי הצעת האוצר - תגיע הקצבת הבסיס לנפש עד ל-6 קוב במתווה מדורג ומשתנה.


הקצבת הבסיס למשפחה בת 4 נפשות תעמוד על 16 קוב מים עד חודש נובמבר השנה, כאשר תוספת של 4.2 קוב תינתן עבור כל נפש נוספת המתגוררת במקום. מחודש נובמבר ועד ינואר תשונה הקצבת הבסיס ל-18 קוב עם תוספת של 5 קוב לנפש – ומחודש ינואר 2010 ועד סוף השנה הבאה תיקבע מכסת הבסיס על 12 קוב מים לשתי נפשות, 15 קוב לשלוש נפשות ו-20 קוב עבור 4 נפשות. עבור כל אדם נוסף בבית יוקצו 5 קוב מעבר למיכסה זו – כל בית אב יחוייב בתשלום של 20 שקלים לכל קוב שיצרוך מעבר למיכסה המצויינת. מתווה זה מחליף, כאמור, את התכנית המקורית להקצות 3 קוב מים לאדם בלבד.


להערכת האוצר, משמעות מתווה החלופה היא כי הכנסות המדינה ממס הבצורת יסתכמו ב-700 מיליון שקלים, במקום 1.2 מיליארד שקלים שהיו אמורים להיכנס לקופה הציבורית על פי התכנון המקורי.

פרסומת
ח"כ רונית תירוש (קדימה) שהתנגדה לחוק אמרה כי "לא השתכנעתי שהקנסות נועדו לחנך את הציבור לחיסכון במים. לתחושתי, הממשלה עושה ניצול ציני של משבר המים על מנת להגדיל את הכנסות המדינה". עוד אמרה ח"כ תירוש כי "לכאורה מבקשת הממשלה לחנך את הציבור לנהוג בחיסכון, אך מתנגדת לגישה הדוגלת בהענקת תמריצים לחוסכים במים. לכאורה, הממשלה רק רוצה לפתור את משבר המים אך מסרבת להתחייב לתעל את הקנסות למימון פרויקטים של התפלה".


שר התשתיות עוזי לנדאו אמר לאחר אישור ההיטל כי "אני שמח שחברי הכנסת גילו אחריות, הבינו את עומק המשבר והצביעו בעד ההיטל. זהו צעד משמעותי לשמירה על המשאב שכולנו צריכים לחלוק בו באופן שיוויוני ולנהוג בו בזהירות. אין אנו רואים לנגד עינינו את כספי ההיטל אלא את החיסכון במים".




במדה ואתה מעונין לתת תגובה אנא שלח אלdorsheni2@walla.com

ידיעון אינטרנטי- תאריך -8.7.2009



ועדת הכספים של הכנסת אישרה אחר הצהרים (רביעי) את חוק היטל הבצורת לפיו יוטל קנס על כל משפחה שתחרוג מסל צריכת המים שלה. הסעיף ייכנס לתוקפו ב-17 ביולי. יישום החוק כרוך באישורה של הכנסת, אך הוא צפוי לעבור ברוב גדול. על פי ההחלטה, הקצבת המים לנפש תורחב משמעותית, כך שבמקום 3 קוב מים שהוקצבו לכל אדם על פי הצעת האוצר - תגיע הקצבת הבסיס לנפש עד ל-6 קוב במתווה מדורג ומשתנה.


הקצבת הבסיס למשפחה בת 4 נפשות תעמוד על 16 קוב מים עד חודש נובמבר השנה, כאשר תוספת של 4.2 קוב תינתן עבור כל נפש נוספת המתגוררת במקום. מחודש נובמבר ועד ינואר תשונה הקצבת הבסיס ל-18 קוב עם תוספת של 5 קוב לנפש – ומחודש ינואר 2010 ועד סוף השנה הבאה תיקבע מכסת הבסיס על 12 קוב מים לשתי נפשות, 15 קוב לשלוש נפשות ו-20 קוב עבור 4 נפשות. עבור כל אדם נוסף בבית יוקצו 5 קוב מעבר למיכסה זו – כל בית אב יחוייב בתשלום של 20 שקלים לכל קוב שיצרוך מעבר למיכסה המצויינת. מתווה זה מחליף, כאמור, את התכנית המקורית להקצות 3 קוב מים לאדם בלבד.
.7.2009



השקל מאבד מערכו בצורה משמעותית כלפי סל המטבעות דולר ויורו.

מטרתו לתת ניתוחים וסקירות מעבר לחדשות ומעבר לעובדות המתרחשות במטה יהודה.
הוא מחולק למדורים:

א.מדור פוליטי:

המדור עוסק בניתוח פוליטי של ארועים ומתבונן בהן בקשת הפוליטית של מטה יהודה

מצע הבחירות ואיך מקימים את ביצועו.
אחד ממצעי הבחירות - צור הדסה לעצמאות:
הגדרת "עצמאות" - לפי ויקיפדיה :
עצמאות= היא מצב שבו האזור איננו תלוי בגורם חיצוני לצורך קיומו הפיזי,כלכלי,תרבותי.

ההגדרה מתיחסת לאי תלות במובנים היחסים של ההגדרה שבה התלות היא סוביקטיבית ראלית .
עצמאות בדרך כלל מושגת במאבקים ובסבלנות יתרה.
התאגדות כוחות מקומיים ורצון של השולט לשחרר את המקוםם לעצמאות בדרך כלל הולכים בד בבד .
במקרה של ההנהגה של מטה יהודה שנבחרה - ומייצגת עצמאות לצור הדסה תהיה לכך השלכה לתרגום המושג עצמאות
עצמאות מבחינה תקציבית,עצמאות מבחינת ההכרה של המדינה בישוב בסדר גודל של 5000 נפש ויותר.(אבו גוש מונה 6,100 תושבים בשנת 2007
הר אדר מונה 2,500 תושבים בשנת 2007 כמחצית מגודלה של צור הדסה.
עצמאות שלטונית שבה צור הדסה מייצרת את סל השרותים הנחוץ לקיומה ופעולתה האנושית.
באם נתבונן בישובים כמו הר אדר או אבו גוש נבחן שהם מתוקצבים עצמאית על ידי הממשלה ומבצעים נוהל שלטוני עצמאי במספרים הקרובים למספרים של צור הדסה ופחות ממנה.

כיצד השלטון במטה יהודה מאפשר הפיכתה של צור הדסה למועצה מקומי:

1.פניה אל ממשלת ישראל באמצעות משרדי הממשלה השונים לשחרר את צור הדסה להיות מועצה מקומית - צור הדסה,בעבר השלטון במטה יהודה מנע מהפיכתה למועצה מקומית מטעמים של הכנסות גבוהות מארנונה שקיימו את המועצה האזורית מטה יהודה.
2.יצירת מומנטום פוליטי רחב בסיוע אזרחי צור הדסה ליצירת העצמאות הזו - זה התרחש בעבר אך נמנע על ידי השלטון הקודם.
3.קביעת לוח זמנים לפעולה זו והתמדה בכך
4.ביצוע פגישות עבודה בהבטחה"צור הדסה עצמאית" לאורך הדרך הקשה והמסורבלת של דינמיקה ועוצמה בטוחה במהלך .




ב.מדור כלכלי

התפתחות של משק ברגרסיה שלילית שלא ידעה המדינה
אחת התקופות הקשות העומדות בפתח הכלכלה העולמית הארצית ובמטה יהודה.
הסנריו הכלכלי הינו קודר על פי כל האנליזות הכלכליות
נכון להיום 30 אחוז מהכסף והחסכונות של הציבור בארץ נעלם והתאדה ללא יכולת להשיבו.
הבנקים על סף קריסה מוחלטת - בנק לאומי בהפסד רבעוני של 850 מיליון שקל
בנקים אחרים - כדי לא ליצור פניקה מדוחים על הפסדים לא אמתיתיים.
בנק ישראל לא מדווח את התוצאות למען השקט התעשיתי
רזרבות מהכנסות של המשק הישראלי ירדו ב 59 אחוז ברבעון אחד בלבד
הציבור איננו מאמין במערכת ממשלתית ליצוב ולכן תוהו ווהו כלכלי מתחולל בין המשקיעים ואלפי עסקים סוגרים עסקים ונוטשים חובות בסך של 35 מיליאד שקל בצפי עד אמצע 2009
הכניסה אל מיתון דו סיפרתי כבר כאן
כל חודש נפלטים 30,000 מובטלים בקצב ענק.
עד 2011 נגיע לקו התחתון של האבטלה וההתישרות תארך שנתיים עד 2013 משם הטיפוס איטי עד 2015 אנחנו מדברים על 7 שנים קשות מנשוא שמיטהב הכלכלנים חוזים .
לכן אנחנו חיבים להבין את הרע שבמאורעות הכלכלה מתרחש לפנינו.
הנגיד הוריד את הריבית היום 23.2.2009 ל075 אחוז לא היה בתולדות המדינה גם בזמן מלחמת השחרורו הריבית היתה מעל %1 .
17 אחוז ממשלמי המכנתאות נכון להיום לא מסוגלים לפרוע את התשלום ומתחיל הסדר בנקאי מתון ליישם דוח ממשלתי חסוי שיאפשר הענקת פריסה חדשה - חתימה על הסכמי שתלום חסויים וחדשים.
נהירה של משקיעים החוצה לשוק האפור והשחור

.מדור חברתי

המדור דן בהתפתחויות חברתיות הנובעות מקריסה כלכלית עולמית וארצית

המדור מטפל בתגובות של אזרחים לנעשה ומביא ארועים קשים וקלים בהתפתחות השינויים החברתים שמתחוללים אצלנו.


.מדור דמוגרפי:

מטה יהודה מורכבת ממספר רובדים דמוגרפים
אוכלוסיה שפעם נשענה על חקלאות.
לרוע המזל החקלאות לא הצליחה לקיים משק יצרני שיקיים את המשפחות העוסקות בו ולכן ננטשו רוב תעסוקות המשק והמשפחות פנו לענפי שרות בעיר.
האוכלוסיה המזדקנת של מטה יהודה נשארה לא יצרנית
וההרחבות הביאו עמם אוכלוסיה עירונית פרופר.
למען האמת אין יותר זיקה חקלאית במטה יהודה אלא מספר ענפים אשר מפסידים הפסדים גם הם.
לצורך הענין החקלאות במטה יהודה כה ירודה שעדיף היה שמשרד המסחר והתעשיה יטפל במטה יהודה ולא משרד החקלאות- הרי אין חקלאות כמעט באזור של מטה יהודה.
עליות מרוקו,הודים,כורדים, של שנות ה50 היו הנדבך הדמוגרפי של הקמת המושבים הראשונים של מטה יהודה- אוכלוסיה מרובת ילדים ובעלת מבנה כלכלי נמוך איפינה עליה זו.
דור ההמשך פנה לכוונים של שרותים וענפי החקלאות הוזנחו.


מדור חינוך:

רוב החינוך המצטייןם והאיכותי נמצא מעבר למטה יהודה לצערנו.
איו מיקוד על השכלה גבוהה ואיכותית מחיבור דמוגרפי בעייתי.
המחשבה על חינוך לא עברה מפסים של מחשבות אל מעשים תכליתיים.
לכן החינוך הוא מערך של עשיהה חינוכית ויש להפנות לכך את האנרגיה המתאימה- עד כה דובר על כך רבות ונעשה מעט מאוד.
החינוך היסודי לפי תכניות משרד החינוך חייב לקבל "מינוף ודרך השגית אינטלקטואלית".


.מדור בטחון
.מדור אחר.....